עד לפני המצאת הדיאליזה, אי ספיקת כליות סופנית הובילה למותם של הרוב המוחלט של החולים. לאחר המצאת הדיאליזה וההתפתחות של הניתוחים להשתלת כליה, אי ספיקת כליות אמנם הובילה לאיכות חיים נמוכה, אך החולים כבר לא נמצאים בסכנת חיים.
עם זאת, למרות שהדיאליזה למעשה מחליפה את התפקיד המרכזי של הכליה בכל הקשור להפרשת חומרי הפסולת מהגוף על ידי סינון הדם, אין היא מסוגלת להחליף את כל התפקידים של הכליה.
בין יתר התופעות מהן סובלות החולות שמטופלות בדיאליזה באות לידי ביטוי בקושי בכניסה להיריון. למעשה רק בין אחוז אחד לשבעה אחוז מהחולות מסוגלות להיכנס להיריון וזאת מאחר שהפגיעה הכלייתית מובילה לפגיעה בתהליך הביוץ על רקע של בעיות הורמונליות שונות.
מתוך סך כול הנשים שהצליחו להיכנס להיריון במהלך טיפולי דיאליזה, עשרים אחוז מהנשים יעברו הפלה ואילו שמונים אחוז מהנשים יביאו לעולם תינוקות בלידה מוקדמת לכל היותר בשבוע השלושים ושניים להריונן.
האם מומלץ למטופלות דיאליזה להיכנס להיריון במהלך הטיפולים?
באופן עקרוני לא מומלץ לנשים שעוברות טיפולי דיאליזה להיכנס להיריון. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבעוד שהכליות של אישה בריאה מתפקדות עשרים וארבע שעות ביממה ומפנות את חומרי הפסולת מהגוף באופן קבוע, הרי שפעולת הסינון שמבוצעת על ידי מכשיר הדיאליזה מתקיימת רק כשתיים עשרה שעות בשבוע. לפיכך בדמן של החולות קיים ריכוז גבוה מאוד של חומרי פסולת שלא מאפשר לעובר להתפתח באופן תקין.
יתרה מזאת, במהלך ההיריון גופו של העובר מפריש לדמה של האם ההרה חומרי פסולת נוספים מעבר לאלו שזורמים בדמה באופן תקין ובנוסף לכך נפח הדם של האישה ההרה נהיה גדול יותר ככל שההיריון מתקדם.
אי לכך במהלך ההיריון ישנו צורך לעבור טיפולי דיאליזה באופן תכוף יותר מאשר לפני ההיריון. באופן כללי היריון בזמן טיפולי דיאליזה מוגדר כהיריון בסיכון גבוה.
יש לציין כי מטופלות דיאליזה שמצליחות להיכנס להיריון לרוב מונחות לעבור טיפולי דיאליזה בתדירות של חמישה או שישה טיפולים בשבוע לכל הפחות.
העלאת סיכויי הכניסה להריון ושמירה עליו במהל הטיפולים
באופן עקרוני נשים שהחלו את טיפולי הדיאליזה שלהן זמן קצר לפני הכניסה להיריון נהנות מסיכויים גבוהים יותר לשמור על ההיריון.
הדבר נכון במיוחד עבור נשים שהכליות שלהן עדיין מתפקדות גם אם ברמה נמוכה מאוד. בנוסף לכך הסיכויים גבוהים יותר עבור נשים שעברו השתלת כליה אם כי הכניסה להיריון אסורה על נשים מיד לאחר הניתוח שכן יש להמתין בסבלנות עד להחלמה המלאה ולהיווצרות הצלקת הסופית באזור הניתוח.
בחלק מהנשים מתן של אריתרופויטין לטיפול באנמיה הביא לשיפור סיכויי הכניסה להיריון והשמירה על ההיריון ובאופן כללי ניתן לכתוב שככל שהבריאות של האישה טובה יותר, כך סיכוייה להיכנס להיריון ולשמור עליו גבוהים יותר. במידה ומטופלת דיאליזה הצליחה להיכנס להיריון עליה להימצא בהשגחה מתמדת בדגש על מדידות תדירות של לחץ הדם שלה.
כמו כן הריונות של מטופלות דיאליזה צריכים להתקיים תחת מעקב צמוד אחר התפתחות העובר שכן בקרב עוברים של אימהות מטופלות דיאליזה קיים שיעור גבוה יותר של מומים מולדים יחסית לעוברים של אימהות בריאות.
לא מדובר על משימה בלתי אפשרית
למרות שטיפולי דיאליזה מקושרים עם קושי משמעותי להיכנס להיריון, לא מדובר על מצבים שלא ניתן להיכנס להריון כלל. בכל מקרה לגופו חשוב להתייעץ עם רופא שמתמחה בתחום על מנת לדעת מה הם הסיכונים הכרוכים בכניסה להיריון ומה ניתן לעשות על מנת להגדיל את סיכויי הכניסה להיריון.