תרומת כליה מן החי – יתרונות חסרונות

תרומת כליה היא הפתרון האולטימטיבי לחילוץ חולי דיאליזה או מחלות כליה כמו אי ספיקת כליות סופנית מאחר והכליה המושתלת מחליפה את פעילותה של הכליה הטבעית הפגומה בגוף האדם. השתלת הכליה לא זו בלבד שמשפרת את אורח חייו של האדם אם כי גם מאריכה חיים ומקלה על האדם בהתמודדות עם המחלה באופן חד. בישראל בדומה למדינות אחרות בעולם קיימת מצוקה בענף תרומת האיברים.

בשל מצוקת תרומת האיברים גדל הצורך מדי שנה בתרומת איברים וכך הצורך לתרומת כליה מן החי. כדי להרחיב את מאגר של תורמי הכליה משרד הבריאות והמרכז הלאומי להשתלות מנסים להגדיל את מספר הכליות הנתרמות על ידי תורמים ללא לב פועם או מנפטרים שנקבע אצלם מוות מוחי.

מהי השתלה מן החי?

השתלת כליה שניתנת מתורם אלטרואיסטי מתנדב או קרוב משפחה מדרגה ראשונה הינה השתלה מן החי. השתלת כליה מן החי אינה מזיקה לחולה בריא ועשויה להציל נפשות.

על פי אמות המידה להשתלה מן החי התורם מוכרח להיות אדם מעל גיל 18 שנים עם לחץ דם מאוזן. התורם צריך להיות אדם בריא ללא רקע תחלואתי משמעותי ובהעדר פגמים בכליות או בכלי הדם הכליתיים בבדיקות אולטרסאונד ואנגיוגרפיה. תורם שבדיקות סרולוגיה הצביעו על ממצא חיובי לאיידס או הפטיטיס B או C אינו יכול לתרום את כלייתו.

יתרונות השתלת כליה מן החי

בשל המצוקה הקשה בתחום השתלת איברים וכדי להגדיל את מאגר התורמים ניתן לקחת כליה מבן משפחה או מאדם שמביעים את רצונם לסייע לחולה דיאליזה או מחלת כליה סופנית.

השתלה מסוג זה נעשית מתורם חי ואחד מיתרונותיה הוא שניתן לקבוע מראש את מועד הניתוח בעוד שבמקרים שבהם נלקחת כליה מן המת לא ניתן לנבא את מועד הניתוח.

מרכזים רפואיים שונים בארץ מדווחים על 95 אחוזי הצלחה בשנה הראשונה במספר השתלות הכליה מן החי.

תהליך ההשתלה מתורם חי

תהליך ההשתלה מצריך מציאת תורם שסוג דמו מתאים לסוג דמו של המושתל כדי למנוע את סיכויי דחיית הגוף בתגובה לכליה המושתלת. בשל המצוקה הגדולה של מספר התורמים הוחלט להרחיב את מאגר ההשתלות ולאפשר לתרום כליה מן החי, וגם אם סוג הדם אינו זהה לסוג הדם של התורם. במצבים בהם סוג הדם בין התורם למקבל שונה יקבל הגוף החולה שזקוק להשתלה תרכיז נוגדנים מיוחד באמצעות הליך שמכונה בשם פלאזמפרזיס.

בשנים האחרונות בשל המחסור בתרומות איברים עמותות שונות קמו במטרה למצוא תורמים מן החי שמעוניים להשתתף בהצלה אלטרואיסטית ולסייע למצוקה ההולכת וגדלה. השתלת כליה מן החי נעשית בשיטה לפרסקופית שבמהלכה המנתח מבצע מספר חתכים זעירים בדופן הבטן. חתכים אלה מאפשרים גישה נוחה לכליות ומקטינים את הסיכוי לצלקות בהשוואה לניתוח מסורתי.

חסרונות השתלת כליה מן החי

החסרונות בהשתלת כליה מן החי עשויים להיות חשיפה לזיהומים מסוכנים, סיכוי מוגבר לתופעות לוואי עקב שימוש בחומרים המדכאים את מערכת החיסון והפחד מדחיית הגוף לנוכח השתלת איבר מגוף אחר. החסרונות שצויינו תקפים גם למקרים בהם המושתל נוטל כליה מן המת, ובכל זאת, קיימת עדיפות לקבלת כליה מן החי וזאת משום שניתן להערך להשתלה מסוג זה. אולם, הערכות קודמת מסוג זה כוללת הליך בירוקרטי ותתבצע במרכזים רפואיים מסויימים שקיבלו אישור לכך.

הסיכונים הייחודיים להשתלת כליה הם פגיעה בעורקי הכליה, פגיעה בשופכה, דחייה חריפה של השתל המתבטאת בתגובה חיסונית במהלכה הגוף דוחה את האיבר המושתל.