עולם הרפואה עבר כברת דרך ארוכה מאז הימים בהם הרופא היה מניח את אוזנו על חזהו של המטופל בכדי להאזין לקצב הלב שלו.
במאה השנים האחרונות היינו עדים לאינספור פיתוחים בתחום המכשור הרפואי שעזרו לנו לאבחן מחלות בצורה טובה ומהירה יותר, לטפל, לנתח ולשפר את מצבם של החולים לאין שיעור.
קבוצת בדיקות שהיא חשובה מאין כמוה היא קבוצת בדיקות ההדמיה. לפני פיתוח בדיקות ההדמיה, אם היינו רוצים לדעת מה מתרחש באיבר או אזור מסוים בגופו של החולה, הדרך האפשרית היחידה לכך הייתה על-ידי ביצוע של חתך בעורו והתבוננות פנימה- למעשה מדובר בניתוח.
בדיקות ההדמיה מאפשרות לנו להציץ אל תוך גופו של החולה אך בצורה לא פולשנית, כך אנו נמנעים מלחשוף את החולה לזיהומים, איבוד דם ומצבים מסוכנים אחרים.
סרטן הכליה
סרטן הכליה מהווה 3% מכלל מקרי הסרטן בקרב גברים. מסיבות מסוימות הקשורות לגנטיקה ואורח חיים, שכיחות סרטן הכליה בגברים גבוהה פי 3 מאשר בקרב נשים.
גידולים בכליה הם גידולים מוצקים לרוב וכאשר הם גדולים, יש להם נטייה לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים דרך זרם הדם.
זהו מצב מסוכן ולכן חשוב לאתר את הגידול כמה שיותר מוקדם. מחקרים הראו כי גידולי כליה שקוטרם נמוך מ-4 סנטימטרים הם בעלי נטייה נמוכה לשלוח גרורות. המטרה היא לזהות את הגידולים באמצעות שימוש בבדיקות הדמיה כל עוד הקוטר שלהם הוא כזה שלא מאפשר שליחה של גרורות.
גידול קטן ומוצק שלא שלח גרורות הוא קל יחסית לטיפול- יש לכרות את הגידול בשלמותו ולעיתים לתת טיפול כימותרפי נוסף תומך בכדי לוודא שלא נשארו תאים סרטניים.
קיימים כיום טיפולים ניסיוניים העושים שימוש בהקפאה של הגידול בכדי להביא להרס שלו. טיפולים אלו מראים תוצאות טובות לעת עתה.
השימוש בבדיקות הדמיה לצורך גילוי סרטן בכליה
בדיקות ההדמיה עברו אבולוציה משמעותית מאז התגלה השימוש בקרני X לצורך ביצוע צילומי רנטגן. הבדיקות להערכת הכליות יכולות לתת לנו מידע לגבי המבנה האנטומי שלהן וכל שינויים שחלו בהן.
כמו כן, הן יכולות לתת לנו מידע על התפקוד של הכליות. הן התפקוד והן המבנה יכולים להשתנות ולהיפגע במידה ובכליה קיים גידול.
בדיקת אולטרסאונד
בדיקה זו היא בדיקה זולה, ותיקה והשימוש בה הוא נפוץ מאוד. במסגרת הבדיקה מכוון מתמר הפולט גלי אולטרסאונד (שהם גלי קול) אל עבר הכיליה. הגלים חוזרים בחזרה אל המתמר שמחובר למחשב, והמחשב מעבד את גלי הקול ליצירת תמונה.
הנבדק שוכב בדרך כלל על הצד או על הבטן ועל המתמר מקובל למרוח ג'ל לפני המגע עם הגוף.
התמונה המתקבלת היא אינה חדה במיוחד אך רדיולוג או טכנאי אולטרסאונד מנוסה יכול להבחין בשינויים מסוימים במרקם הכליה שיכולים להעיד על נוכחות של גידול.
קיים "שדרוג" לבדיקה האולטרסאונד והיא בדיקת אולטרסאונד עם שימוש בדופלר שמאפשר לראות את זרימת הדם לכליה. כלי דם מוצרים או חסומים יכולים להיות גם הם תוצאה של גידול.
בדיקת CT
בדיקה זו עושה שימוש בקרינת רנטגן ולמעשה נותנת הרבה מאוד תמונות של הכיליה בזוויות שונות.
ניתן לבצע את הבדיקה עם הזרקה של חומר ניגוד וכך לקבל תמונה של כלי הדם בכיליה.
הבדיקה מאפשרת לראות שינויים במבנה הכיליה בחדות יותר גדולה מאשר זו שמתקבלת בבדיקת אולטרסאונד. גידולים יראו בבדיקת CT כמו "גוש".
מכיוון שהבדיקה כוללת חשיפה לקרינה בעוצמה גבוהה, לא מומלץ לבצע אותה לעיתים תכופות למדי.
בדיקת MRI
בדיקה זו היא הבדיקה האבחנתית ביותר לזיהוי של גושים בכליה. היא מבוצעת במכון מיוחד ועושה שימוש ביצירה של שדה מגנטי חזק מאוד לצורך יצירת ההדמיה.
הבדיקה אינה מסוכנת לבריאות אך היא כוללת שכיבה במתקן סגור ללא תנועה ומצריכה שיתוף פעולה מלא של הנבדק. אנשים הסובלים מקלסטרופוביה מתקשים לבצע אותה. כמו כן, לא ניתן לבצע את הבדיקה לאנשים שעברו השתלה של קוצב לב או מתכות אחרות.