גידולים בכליות

גידולים בכליה מופיעים באופן לא נדיר, ומתבטאים קלינית בעיקר על ידי דם בשתן וכאבים במותניים. כמו כן, בדומה לגידולים אחרים, גם גידולי הכליה יכולים לגרום לסימנים לא ספציפיים נוספים כמו חום, תשישות, ירידה במשקל וכו'. כל אלה הם סימנים המרמזים למחלה ממארת וצריכים לעבור בירור מקיף.

סוגים של גידולים בכליה

קיימים מספר סוגי גידולים בכליה, השונים זה מזה במיקום הגידול ובהתמיינות התאים. הגידול הנפוץ ביותר הוא renal cell carcinoma במבוגרים ו- wilm's tumor בילדים, אך קיימים עוד מספר סוגים של גידולים.

Renal cell carcinoma

מתבטא לראשונה בעיקר כדם גלוי בשתן (שתן בצבע קולה או תה), ובכאבים במותניים. כמו כן, יש חולים המתלוננים על מסה באזור המותניים, חום, ירידה במשקל וסימנים סיסטמיים נוספים.

גידולים מסוג renal cell carcinoma מהווים כ-2.6% מכלל הגידולים במבוגרים, ומופיעים בעיקר באזור גיל 50-60, בעיקר אצל גברים.

ברוב המקרים, גידולים מסוג זה מאובחנים בשלב מוקדם על ידי בדיקת אולטרסאונד או CT, ולכן אין הרבה מקרים של גרורות.

הגידולים מסוג renal cell carcinoma גורמים לתסמונת פרה-נאופלסטית – מצב בו גידול גורם להשפעה על מערכות אנדוקריניות אחרות. במקרה זה, הגידול גורם בעיקר לחום, תסמונת קושינג, היפרקלצמיה ויצירה מוגברת של כדוריות דם אדומות.

האבחנה של גידולים מסוג זה נעשית בעיקר על ידי הדמיה (CT ואולטרסאונד כפי שנאמר), בה ניתן לזהות מסות בכליה. בדיקת CT היא הבדיקה המהימנה ביותר במקרה זה, המאפשרת גם להעריך את דרגת הגידול, לבדוק שליחת גרורות וחדירה לקשריות לימפה קרובות ולאיברים נוספים.

ברוב המקרים יבוצע גם צילום חזה על מנת לשלול גרורות בריאות ומיפוי עצמות על מנת לאתר גרורות לעצמות.

הטיפול העיקרי במחלה זו הוא כריתת הכליה, כאשר במידה ומדובר בגידול בדרגה T1-T2 סיכויי ההישרדות מצויינים – 90-100% ל-5 שנים.

אונקוציטומות – Oncocytomas

אונקוציטומות מהווים 3-5% מגידולי הכליה, ובדרך כלל נחשבים לגידולים שפירים. אל גידולים שקשה להבדיל בינם לבין renal cell carcinoma בהדמיה, ולכן ביופסיה חיונית להערכת סוג הגידול.

כמו כן, גידולים מסוג זה יכולים להגיע גם לאיברים נוספים, כמו בלוטות האדרנל, בלוטות הרוק, בלוטת התריס ובלוטות יותרת התריס.

אנגיומיוליפומות – angiomyolipomas

אנגיומיוליפומות הם גידולים נדירים המורכבים משומן, שריר חלק וכלי דם. גידולים מסוג זה מופיעים בעיקר בנשים בגיל 20-50 או בסובלים ממחלת tuberous sclerosis. בצילום CT ניתן לזהות את השומן שבגידול, ובכך לאפיין את הגידול.

גידולים קטנים, בגודל של עד 5 ס"מ אינם גורמים לסימפטומים. לעומת זאת, גידולים גדולים יותר יכולים לגרום לדימום ודורשים טיפול. הטיפול בדימום הוא צריבה אנגיופלסטית (עושים זאת גם באופן מניעתי לפני הופעת הדימום) או במקרים קיצוניים כריתת הכליה.

Wilm's tumor

גידול כלייתי נפוץ ביותר אצל ילדים, אשר מופיע בדרך כלל בגיל 3-4. הגידול מתבטא בכאבי בטן ומסה בטנית, וכמו כן בהמטוריה. אבחנת הגידול מתבצעת על ידי בדיקת CT המדגימה את הגידול, והטיפול בו הוא בדרך כלל כירורגי עם או בלי כימותרפיה.

גידולים משניים בכליה – גרורות

הגעת גרורות של גידולים אחרים לכליה אינה מאורע נדיר, וזרימת הדם המוגברת דרך הכליה עוזרת לגרורות להגיע לשם ולגרום לנזקים חמורים.

רוב הגרורות שמגיעות לכליה (20%) הן גרורות של סרטן הריאה, אך גם גרורות של סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הקיבה ולימפומות יכולות לעשות דרכן אל עבר הכליה ולהישאר שם. מבחינה אבחנתית, גרורות גורמות כמעט לאותן סימפטומים כמו גידולים ראשוניים, ומזהים אותן על ידי בדיקת CT.

ראו גם:

סרטן בכליה