בדיקת תפקודי כליות משמשת את הרופאים על מנת להעריך את יכולת הכליות לסנן את הדם העובר דרכן. תפקיד הכליות בסינון הדם והפרשת השתן הוא חשוב ביותר, ובדיקות אלה מתבצעות על מנת להעריך את רמת תפקוד הכליות, קצב סינון הדם ויכולת הכליות להפריש את השתן.
במידה ותוצאות הבדיקות אינן בתחום הנורמה, תפקודי הכליות פגועים ועלולות לכן להיגרם הפרעות גופניות שונות.
מתי מבצעים בדיקות לתפקודי כליות
בדיקות תפקודי כליות חשובות מאוד כבדיקות מעקב ובמצבים רפואיים שונים:
- אצל חולי סכרת – סכרת מסוג 1 או 2 יכולות לגרום לפגיעה כלייתית, ולכן חשוב לבצע בדיקות סקר לתפקודי כליה.
- אצל חולי כליות – במקרים אלה, הרופאים ירצו לעקוב אחר תפקוד הכליה ולבדוק האם הוא מספק.
- במחלות שעלולות לגרום לפגיעה כלייתית – מחלות כמו דלקת בדרכי השתן או מחלות דלקתיות שונות כמו לופוס יכולות לגרום לפגיעה כלייתית, ולכן מומלץ לבצע בדיקות תפקודי כליה במקרים אלה.
- בשימוש בתרופות שעלולות לגרום לפגיעה כלייתית – תרופות שונות כמו NSAID או תרופות אחרות יכולות לגרום לפגיעה כלייתית, ובמקרים כאלה מומלץ לבצע בדיקות תפקודי כליות מקיפות.
רמת קריאטינין בדם
אחד המבחנים החשובים ביותר לתפקודי הכליות הוא רמת קריאטינין בדם. הקריאטינין הוא חומר אשר מיוצר באופן טבעי על ידי שרירי הגוף, ויכול גם להגיע מאכילת בשר ואמור להתפנות בצורה מלאה על ידי הכליות. כליות בריאות מפרישות החוצה את הקריאטינין ללא בעיה, ולכן רמתו בדם אמורה להיות נמוכה. במידה וקצב הסינון הכלייתי אינו מספק, הקריאטינין בדם מצטבר ורמתו עולה וזה יכול להצביע על אי ספיקת כליות.
בדיקת הקריאיטינין בדם היא בדיקה פשוטה ביותר, המתבצעת כמעט בכל בדיקת ביוכימיה סטנדרטית, ולכן מספקת לרופאים אינפורמציה חשובה בצורה פשוטה ביותר.
תוצאות בדיקת רמת קריאטינין בדם
הטווח התקין של קריאטינין בדם נע בין 0.6 ל-0.2 מיליגרמים לדציליטר, או 53 עד 106 מיקרומול לליטר, ויש לציין שהתוצאות יכולות להשתנות בין מעבדות שונות או בהשוואה לגברים ונשים. מאחר ופינוי הקריאטינין תלוי במסת השריר, אצל גברים ערכי הקריאטינין בדם יהיו בדרך כלל גבוהים יותר, מכיוון שעל הכליות שלהם להתמודד עם יותר קריאטינין הממתין לפינוי.
באופן כללי, רמות קריאטינין גבוהות מרמזות על כך שהכליות לא פועלות כראוי. לעתים, רמות הקריאטינין עלולות לעלות באופן זמני כתוצאה מהתייבשות או שימוש בתרופות (בעיקר תרופות ליתר לחץ דם או NSAID). כמו כן, לכמות הקריאטינין בתזונה מרכיב מרכזי בקשר לרמתו בדם.
בדיקת אוריאה בדם
בדיקת רמת אוריאה בדם, היא בדיקה נוספת המעריכה את תפקודי הכליה. האוריאה, מגיעה על רקע פירוק חלבונים, ובעזרתה הגוף מפריש החוצה את תוצרי הפירוק של החלבונים. רמות גבוהות מדי של אוריאה מעידות על כך שקיימת פגיעה בתפקוד הכליות, שאינן יכולות להפריש את האוריאה בצורה מספקת. יש לציין כי רמות אוריאה גבוהות מדי יכולות להעיד גם על התייבשות או על דימום. בדיקת האוריאה בדם יכולה גם להתבצע בשם BUN (Blood Urea Nitrogen), ומתבצעת כבדיקה סטנדרטית בכל בדיקת ביוכימיה בדם. בשילוב עם בדיקת הקריאטינין, שתי הבדיקות מספקות מידע רב בנוגע לתפקודי הכליות, ויכולות לעזור בזיהוי פגיעה כלייתית.
תוצאות בדיקת האוריאה בדם
הערכים התקינים של ה-BUN בדם הם 7-20 מיליגרם לדציליטר. ערכים גבוהים מדי, מעידים כאמור על התייבשות או דימום, אך גם יכולים להופיע על רקע אי ספיקת לב או צריכה מוגזמת של חלבונים. ערכים נמוכים יכולים להופיע במקרים של מחלות כבד או עודף נוזלים בגוף.