טיפולי הדיאליזה הביאו למהפכה של ממש בטיפול באנשים הסובלים מאי ספיקה כלייתית. עם השנים הוכנס השימוש במכשיר הדיאליזה לצורך סינון הדם מחומרים רעילים ונוגדנים במחלות אוטואימוניות, אולם גם כיום טיפולי הדיאליזה מזוהים ביותר ומבוצעים בשכיחות הרבה ביותר לצורך טיפול בחולי כליות.
לכליות תפקיד חשוב ובלתי ניתן להחלפה בסינון וניקוי הדם מרעלים. במהלך חילוף החומרים שהגוף שלנו מבצע, נוצרים חומרים רעילים שצריכים להיות מפונים ממנו.
חלקם מפונים דרך הריאות, אחרים בצואה אולם חומרים רבים מפונים דרך השתן. מידי יום ביומו 6 ליטרים של דם הנמצאים בגופנו עוברים שוב ושוב דרך הכליות, שם הם מסוננים מחומרי פסולת ותוצרי פירוק של רעלים (כמו תרופות). תוצר הסינון המבוצע בכליות הוא השתן.
חולי אי ספיקת כליות אינם מסוגלים לבצע סינון יעיל של הדם וליצור שתן. זהו מצב מסוכן מאוד שכן ללא ניקוי של הדם, הוא יכול להפוך להיות רעיל ולהביא אפילו למצב של מוות.
הפתרון האידיאלי למצב הנ"ל הוא השתלת כיליה אולם מכיוון שקשה למצוא תורם וכיליה מתאימה להשתלה, החולים נאלצים לעבור טיפולי דיאליזה.
מהי דיאליזה?
דיאליזה היא שיטה שבאה לתת תחליף לכליות. מדובר בדרך לסינון הדם מרעלים והחזרתו נקי אל הגוף. קיימות 2 שיטות עיקריות לדיאליזה:
- המודיאליזה – שיטה בה הדם מועבר דרך מכשיר חיצוני, מסונן ומוחזר אל תוך הגוף. כדי לבצע את הטיפול נהוג לבצע ניתוח ולהשתיל בכלי הדם (בד"כ באמה) חיבור בשם פיסטולה אליו ניתן להחדיר את המחט. משך כל טיפול הוא כארבע שעות ונהוג לבצע אותו שלוש פעמים בשבוע. הטיפול מבוצע בבית החולים.
- דיאליזה פריטוניאלית – שיטה זו מנקה את הדם בחלל הגוף. תחילה יש לבצע ניתוח להחדרת קטטר לחלל הבטן. דרך הקטטר מוזרמת תמיסת דיאליזה שמחולפת אחת למספר שעות ומנקה את הדם בתוך הגוף. ניתן לבצע אותה מספר פעמים במהלך היום בצורה ידנית, או שניתן להתחבר למכונה שמבצעת אותה במשך הלילה. היתרון בשיטה זו הוא שהטיפול מתבצע בבית החולה והוא יכול להמשיך בשגרת יומו.
כאבים בדיאליזה
מחקרים רבים הראו כי האוכלוסייה המטופלת בדיאליזה סובלת מכאבים בשכיחות ובעוצמה רבה יותר מאשר האוכלוסייה הכללית. מרבית הכאבים שדווחו היו כאבי פרקים הנובעים מדלקת פרקים, כאבי בטן, כאבים באתר ההחדרה של המחט לצורך טיפולי הדיאליזה וכאבי ראש.
אחד מהמחקרים שבוצע על כאב בחולי דיאליזה הראה כי 50% מהם מדווחים שהם סובלים מכאב כרוני (כזה שנמשך מעל לשלושה חודשים) ומתוך הסובלים מכאבים, 55% ציינו את דרגת הכאב כחמורה.
הכאב בחולים המטופלים בהמו דיאליזה יכול לנבוע ממספר סיבות עיקריות:
- מחלות עצם- מחלות כמו היפרפרתירואידיזם ואוסטאומלציה (רככת). אי ספיקה כלייתית מובילה לאיבוד של סידן מהעצמות אל הדם. כתוצאה מכך נוצרות עצמות חלשות שנוטות להישבר או להיסדק ולגרום לכאבים.
- נוירופתיה אורמית- אחד החומרים שאמורים להיות מפונים בשתן הוא אוראה. הצטברות של אוראה בדם יכולה לגרום לפגיעה עצבית בשם נוירופתיה שמתבטאת בכאבים עזים.
- שקיעה של חלבוני עמילואיד בפרקים- יוצרת דלקת פרקים וכאב.
- דלקת באזור ההחדרה של המחט או הקטטר לצורכי הדיאליזה.
הטיפול בכאב
הטיפול בכאב לחולי דיאליזה תלוי במה שגרם לו.
כאב שמקורו מדלקת בפרקים או ממקור של בעיה בעצמות יטופל על ידי אקמול ותרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs). אם הכאב הוא בעוצמה חמורה או שהטיפול בתרופות הנ"ל לא עוזר, מטפלים בתרופות נרקוטיות חלשות במינון נמוך.
כאב שמקורו הוא עצבי מגיב לתרופות נוגדות דיכאון ולתרופות נוגדות פרכוסים.
מרכיב חשוב נוסף בטיפול בכאב הוא טיפול פסיכולוגי. מחקרים הוכיחו כי הגורם הפסיכולוגי הוא מרכיב חשוב בהתפתחות של כאב וכי טיפול בו יכול להקל על התסמינים.
ראו גם:
ניתן לבצע דיאליזה גם במרחב הפרטי – בבית
כשל כלייתי וטיפול באמצעות דיאיליזה