תסמונת הנפריטית

תסמונת נפריטיתתסמונת נפריטית היא שם כולל למספר מחלות כלייתיות הגורמות לדם וחלבון בשתן, המתלווה בדרך כלל לבצקות ויתר לחץ דם. זוהי מחלה של כלי הדם הקטנים בכליה (הגלומרולוס) אשר נפגעים ועוברים דרכם מרכיבים רבים כמו דם וחלבון.

הדם בשתן (המטוריה) מתאפיין כגלילי כדוריות אדומות או כתאי דם אדומים דיסמורפיים. החלבון בשתן לא מגיע לטווח הנפרוטי, ועומד על עד 3 גרם ליום.

כמו כן, רוב החולים הסובלים מתסמונת נפריטית סובלים גם מיתר לחץ דם, המופיע על לאחר שהכליה לא מבצעת את תפקידה באיזון לחץ הדם.

מלבד זאת, התסמונת הנפריטית מתאפיינת גם בבצקות, המופיעות בעיקר סביב ארובת העין וברגליים.

התסמונת הנפריטית מתחלקת ל-3 חלקים עיקריים: המטוריה אסימפטומטית, תסמונת נפריטית חריפה ותסמונת נפריטית סוערת, הנקראת גם RPGN (rapidly progressive glomerulonephritis).

הגורמים לתסמונת הנפריטית

התסמונת הנפריטית מופיעה בדרך כלל על רקע תגובה דלקתית התוקפת את הכליה. התגובה הדלקתית יכולה להופיע לאחר זיהום, כחלק ממחלות דלקתיות ואוטואימוניות או כחלק ממחלות תורשתיות. ברוב המקרים, שקיעת מרכיבים שונים של מערכת החיסון, כמו נוגדנים, קומפלקסים אימונים ומרכיבים אחרים גורמת לתגובה דלקתית קשה שמובילה להרס כלי הדם הקטנים ולפגיעה הכלייתית המתבטאת בתסמונת נפריטית.

תסמונת נפריטית לאחר זיהום – post infectious glomerulonephritis

מחל המתבטאת בחלבון בשתן, דם בשתן ומופיעה 1-3 שבועות לאחר זיהום. ברוב המקרים, מדובר בזיהום של סטרפטוקוק מקבוצה A שגרם לדלקת גרון או אימפטיגו, וסימני המחלה מופיעים מספר שבועות לאחר הזיהום.

קיימים זיהומים אחרים שיכולים לגרום לתסמונת הנפריטית, כמו זיהומים חיידקיים בדם, או זיהומים נגיפיים כמו מחלת הנשיקה (EBV ו-CMV), הפטיטיס B, הפטיטיס C או HIV. מצבים נדירים יותר כוללים התפתחות תסמונת נפריטית לאחר זיהום על ידי פטריות או פרזיטים, כמו טוקסופלזמזיס או מלריה.

IgA Nephropathy – מחלת ברגר

מצב נוסף הגורם לתסמונת נפריטית הוא מחלה הנקראת מחלת ברגר, וגורמת לדלקת בכליה על רקע הצטברות חלבונים מסוג IgA בכלי הדם של הכליה.

המחלה מופיעה בדרך כלל גם לאחר זיהום אך יש קשר תורשתי לסובלים ממנה. המחלה יכולה גם להופיע על רקע מחלות אחרות, כמו שחמת הכבד, צליאק וזיהומים.

Pauci immune glomerulonephritis

תסמונת נפריטית מסוג pauci immune נגרמת כתוצאה ממחלות דלקתיות של כלי דם קטנים (ווסקוליטיס) המתווכים על ידי נוגדנים מסוג ANCA. המחלות המעורבות הן microscopic polyangiitis, granulomatosis with polyangitis ומחלת churg strauss. מחלות אלה מאופיינות כמחלות סוערות מאוד, שיכולות להביא באופן מהיר לאי ספיקת כליות ולכן דורשות התערבות מהירה. הפתוגנזה של המחלה עדיין לא ידועה, אך ככל הנראה נוגדנים (מסוג ANCA) גורמים לדלקת בכלי הדם הקטנים ולפגיעה כלייתית קשה.

הפגיעה הכלייתית במחלת לופוס

מחלת לופוס היא מחלה דלקתית אוטואימונית הגורמת לביטוי באיברי גוף רבים, ובין היתר מובילה לפגיעה כלייתית המתבטאת בתסמונת נפריטית. הפגיעה הכלייתית במחלת לופוס היא קשה מאוד, ולכן חולים בלופוס נדרשים לעבור בדיקות תקופתיות לתפקודי כליה ולנוכחות חלבון בשתן. המנגנון הגורם להתפתחות הפגיעה הכלייתית אצל חולי לופוס הוא שקיעה של קומפלקסים אימוניים בכליה, הגורם להתפתחות דלקת בכלי הדם הקטנים.

תסמונת Goodpasture

מחלה הגורמת לפגיעה בכלי הדם הקטנים בריאות ובכליה, המופיעה על רקע שקיעת נוגדנים מסוג anti-GBM. זוהי מחלה נדירה וקשה הגורמת לפגיעה כלייתית נרחבת ומובילה לתסמונת נפרוטית.

קריוגלובולינמיה

קריוגלובולינים הם נוגדנים המכונים גם "נוגדני קור", המגיעים לכליה, מתיישבים בכלי הדם וגורמים שם לתגובה דלקתית ולנזק רב. ביטוי זה נפוץ בעיקר לאחר זיהומים בהפטיטיס C וזיהומים אחרים.

דילוג לתוכן