סרטן כליה הוא סרטן אלים, המגיב מעט מאוד לטיפולים הרגילים כנגד סרטן המצויים בידינו. לרוב, הטיפול בסרטן כליה כולל ניתוח להסרה מלאה של הכליה. במקרה של חזרת הסרטן או גידול שאיננו ניתן להסרה כירורגית שלמה, האפשרויות הטיפוליות מעטות למדי.
סרטן כליה איננו מגיב כמעט לטיפולים כימותרפיים רגילים, וגם לא לטיפול בקרינה (רדיותרפיה). הטיפול בעבר הקרוב במחלה כליה גרורתית כלל בעיקר טיפול אימוני, ששילב אינטרפרון ואינטרלוקין 2 – חומרים המופרשים באופן טבעי בגוף ומסייעים למערכת החיסון להתמודד כנגד הגידול.
יחד עם זאת, בשנים האחרונות פותחו קבוצות שונות של תרופות חדשות כנגד גידולים ממאירים, המוכנות "תרופות ביולוגיות".
תרופות אלו פעולות באופן סלקטיבי כנגד אתרים ספציפיים בתא הממאיר, וכך פגועים בשרשרת העברת האותות החיונית לתא כדי להתחלק ולהתפתח.
תרופת סוניטיניב
תרופה אחת מקבוצה זו, סוניטיניב (Sunitinib), התגלה במספר מחקרים כתרופה יעילה לטיפול בסרטן כליה. תרופה זו פועלת במנגנון של חסימת קולטנים מסוג טירוזין קינאז.
קולטנים אלו שותפים בפעילות רבה בתא הבריא ובתא הממאיר, והם מופעלים כאשר נקשרים אליהם פקטורי גדילה, המסמנים לתא להתחלק. חסימה של קולטנים אלו פוגעת, לכן, ביכולת החלוקה האופיינית לתאים ממאירים.
בתקופה האחרונה נבדקה תרופה נוספת במספר מחקרים מדעיים מוקדמים ובמסגרת מחקר קליני. תרופה זו נקראת פאזופניב (Pazopanib), וגם היא שייכת לקבוצת ה"תרופות הביולוגיות".
פאזופניב חוסמת קולטנים אחרים מסוג טירוזין קינאז, והיא פוגעת ביכולת יצירת כלי הדם בגידול (תהליך המוכנה אנגיוגנזה), כמו גם במנגנונים מורכבים אחרים הקשורים לממאירותו של התא. למרות ששתי תרופות אלו הראו יעילות בטיפול בסרטן כליות, טרם בוצע מחקר גדול ורב היקף המשווה באופן ישיר טיפול בשתי התרופות באופן רנדומלי ומבוקר.
פאזופניב לטיפול בסרטן כליה
מחקר חדש שפורסם בכת העת הרפואי המוביל “The New England Journal of Medicine” ניסה לענות על חוסר זה, ולהשוות בין הטיפול המקובל בסוניטניב לבין טיפול בתרופה החדשה פאזופניב בחולי סרטן כליה בשלב מתקדם. במחקר השתתפו 1,110 חולים, שסבלו כולם מסרטן כליות גרורתי. החולים חולקו לשתי קבוצות שוות: חולים בקובצה אחת קיבלו טיפול בסוניטיניב, לעומת החולים בקבוצה השנייה, שקיבלו טיפול בפאזופניב.
במעקב אחר השפעות הטיפולים השונים על החולים לא מצאו החוקרים הבדלים משמעותיים בין שתי התרופות ביחס ליעילות הטיפול בסרטן. שיעורי ההפוגה מהמחלה (Progression free survival = PFS) ושיעורי השרידות היו דומים בשתי הקבוצות, ללא הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית. לעומת זאת, הבדלים משמעותיים התגלו מבחינת פרופיל תופעות הלוואי.
חולים שטופלו בסוניטיניב סבלו משכיחות גבוהה יותר של תשישות, ירידה במספר טסיות הדם (טרומבוציטופניה), ותסמונת עורית הפוגעת בכפות הידיים והרגליים (Hand-foot syndrome).
שיעור גבוה יותר מבין החולים שטופלו עם פאזופניב סבלו מהפרעות מעבדתיות בתפקודי הכבד. בנוסף, החוקרים ערכו שאלון מפורט להארכת איכות החיים של החולים במהלך הטיפול, ומצאו שהחולים שטופלו בפאזופניב דווחו על איכות חיים משופרת בהשוואה לחולים שטופלו בסוניטניב, עם הבדל משמעותי בניתוח סטטיסטי.
מה ניתן להסיק ממחקר זה? נראה שפאזופניב היא תרופה חליפית יעילה לסרטן הכליה, במידה דומה לתרופה המקובלת סוניטיניב.
עם זאת, תרופה חדשה זו כנראה בטוחה יותר, ופוגעת פחות באיכות חייהם של המטופלים. סביר להניח שתרופה זו תתפוס את המקום הראוי לה בארסנל הטיפולי של הרופא המטפל בסרטן כליה, ותאפשר איכות חיים סבירה יותר לחולים המקבלים את הטיפול.
