צנתור היא פעולה פולשנית הנעשית על ידי חדירה לכלי דם עורקיים או ורידיים. לצנתור יכולות להיות סיבות רבות אולם במהלך כל הצנתורים נעשה שימוש בחומר ניגוד על מנת להדגים בצורה טובה יותר את כלי הדם.
חולי כליות לא יכלו בעבר לעבור צנתורים מכיוון שחומר הניגוד שנעשה בו שימוש במהלך הבדיקה הוא רעיל לגוף ומתפנה דרך הכליות. אדם שכליותיו אינן פעילות בצורה תקינה צפוי לאגור בגופו את החומרים הרעילים מבלי יכולת לפנותם והדבר מסוכן לבריאותו.
העובדה כי חולי כליות לא יכלו בעבר לעבור בדיקות צנתור הציבה אותם בסכנות רבות כיוון שלא ניתן היה לאבחן או לטפל במחלות שונות בכלי הדם שלהם. דבר שגזר עליהם המשך חולי ואף מוות.
כיום, בעזרת טכנולוגיה חדשה לויסות נוזלים של חברת PLC האמריקאית, גם חולי כליות יכולים לעבור צנתור מבלי חשש שהכליות הפגומות שלהם יינזקו עוד יותר ומבלי סכנה לשאר חלקי הגוף.
מהו צנתור ולאיזה מטרות הוא משמש?
כאמור, צנתור הוא פרוצדורה רפואית במהלכה רופא רדיולוג, נוירולוג או קרדיולוג מכניס צנתר- צינור מתכת עדין אל תוך כלי דם עורקי או ורידי. הצנתר הוא ארוך מאוד והרופא יכול "לטייל" באמצעותו במערכת כלי הדם של הגוף עד להגעה לאזור בו רוצים לטפל. התהליך מתבצע תחת הרדמה מקומית.
הצנתור יכול לשמש למטרה אבחנתית (כמו הדגמה של עורקים חסומים בלב או הדגמה של מפרצות בכלי דם) או טיפולית (פתיחה של חסימות עורקיות בעוקרי הלב, המוח וסתימה של מפרצות או עצירה של דימומים), אך בכדי למלא כל אחת משתי הפונקציות הללו, המצנתר מזריק דרך הצנתר חומר ניגוד שצובע את כלי הדם בצבע כהה שניתן לראותו במכונת השיקוף שהיא מכונת רנטגן, וכך למעשה מתבצעת ההדגמה של כלי הדם.
החומר הניגודי המשמש בצנתור הוא בדרך כלל יוד ואחת הבדיקות הראשונות שמבצעים לפני החלטה על צנתור לאדם מסוים היא בדיקת תפקודי כליות.
מדובר בבדיקה חשובה מאוד שכן אדם שסובל מאי ספיקת כליות לא יכול לעבור את הבדיקה. הסיבה לכך היא שחומר הניגוד מתפנה מהגוף דרך הכליות.
כליות שאינן עובדות באופן תקין לא יוכלו לפנות את חומר הניגוד, דבר שיוצר נזק ראשוני לכליות הפגועות מלכתחילה, ונזק משני לאיברי הגוף השונים שנחשפים ליוד המסתובב בכלי הדם מבלי יכולת להתפנות.
הטכניקה החדשה יכולה לסייע לחולי כליות לעבור צנתור
בעבר, חולים עם אי ספיקת כליות בינונית היו מוכנסים לצנתור רק לאחר מתן ממושך של נוזלים איזוטוניים (בעלי ריכוז מלחים וסוכרים זהה לזה של הדם) במהלך הלילה שלפני הצנתור, ולאורך הצנתור עצמו.
פעולה זו הפחיתה מעט מהסיכון לבריאות הכליות של אנשים הסובלים מאי ספיקת כליות, אך לא העלימה אותו לחלוטין, ולא פתרה את הבעיה לאנשים עם אי ספיקת כליות קשה יותר.
המערכת החדשה שהמוצאה על-ידי חברת PLC האמריקאית, היא מערכת מתקדמת וחדישה לויסות נוזלים. המערכת נקראת Renal Guard System והיא עושה שימוש "מושכל" במתן נוזלים ומשתנים באופן שמתאים לתפוקת השתן שהחולה מייצר- זאת על מנת למנוע מצבים של העמסת יתר בנוזלים או מצבים של התייבשות שיכולה להוביל לפגיעה כלייתית.
בטיחותה ויעילותה של המערכת החדישה בטיפול בחולים עם אי ספיקת כליות קשה הוכחו בשני מחקרים גדולים, והביאו לכך שהמערכת נמצאת בשימוש יומיומי כבר זמן מה במספר מרכזים רפואיים ברחבי אירופה.
לאחרונה בוצע לראשונה שימוש ראשון במערכת כאן בארץ. הצנתור התבצע ביחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבית החולים רמב"ם בחיפה, שם צונתר בהצלחה חולה בעל תפקוד כלייתי פגום מאוד.
