אי ספיקת כליות חריפה, היא מצב המופיע באופן מהיר ומתפתח תוך שעות או מספר ימים. זוהי תופעה נפוצה אצל מאושפזים, ויש לטפל בה באופן מיידי.
לעומת זאת, אי ספיקת כליות כרונית היא מצב המתפתח לאורך שנים, ומופיע בדרך כלל אצל חולי סכרת ובעלי מחלות רקע אחרות.
יש לציין שאי ספיקת כליות חריפה יכולה בהחלט להיות מצב הפיך במידה ומטפלים בבעיה הראשונית. לעומת זאת, אי ספיקת כליות כרונית בדרך כלל אינה הפיכה, מכיוון שמדובר בסיבוך של מחלת רקע ארוכת שנים.
מה גורם לאי ספיקת כליות?
קיימים 3 מצבים עיקריים המובילים לאי ספיקת כליות:
- הפרעה בזרימת הדם לכליה – מצבים כמו התייבשות, ירידה בלחץ הדם, התקף לב, זיהום, הפרעות בתפקודי כבד או תרופות ממשפחת NSAID (כמו איבופרופן, אטופן, נקסין וכו') גורמים לכך שמעט דם מגיע לכליה וגורם להפרעות בתפקוד הכלייתי.
- פגיעה לכליה עצמה – מצבים שגורמים נזק כלייתי כמו קרישי דם, משקעי כולסטרול, מחלות דלקתיות כמו לופוס, דלקת של כלי הדם הקטנים בכליה (גלומרולונפריטיס), תרופות כמו אנטיביוטיקה וחומר ניגוד, מחלות רקע כמו טרשת נפוצה וחשיפה לרעלנים – כל אלה יכולים לגרום לנזק בכליה עצמה.
- בעיה בניקוז השתן – מקרים בהם הכליה מתקשה להוציא את השתן החוצה גורמים גם כן לאי ספיקת כליות – המצבים הנפוצים הם סרטן הערמונית וערמונית מוגדלת, אבנים בכליות סרטן כיס השתן, ופגיעה בעצבוב שלפוחית השתן.
סימנים של אי ספיקת כליות
למרות שבמקרים מסויימים אי ספיקת כליות כלל לא גורמת לתלונות או לסימנים גופניים, קיימים מספר סימנים אופייניים לאי ספיקת כליות:
- ירידה בתפוקת השתן – אצל אנשים הסובלים מאי ספיקת כליות, קצב הסינון הנמוך מתבטא בתפוקת שתן לקויה.
- בצקות – הצטברות הנוזלים בגוף גורמים לבצקות, בעיקר ברגליים והקרסוליים.
- בלבול, עייפות וסימנים נוירולוגיים – הצטברות הרעלנים בגוף עלולה להביא להשפעה על המוח הגורמת לתחושת בלבול, בעיות תקשורת ובמצבים קיצוניים אף להופעת פרכוסים וקומה.
- יתר לחץ דם – הבעיה בסינון הנוזלים מפעילה מנגנונים שונים שגורמים לעליה בלחץ הדם. לבעיה זו השפעה חמורה בעיקר על אנשים שבסיכון להתקף לב ומחלות כלי דם.
בדיקות לאבחנה
זיהוי המקור לאי ספיקת הכליות חשוב מאוד להענקת הטיפול המהיר ביותר, שיכול לעזור להחזרת הכליות לתפקוד תקין. קיימות מספר בדיקות שניתן לבצע על מנת לאבחן את המקור לבעיה:
- בדיקות שתן – בדיקת האלקטרוליטים בשתן, האוסמולריות שלו והסתכלות מיקרוסקופית יכולים לכוון למקור ההפרעה הכלייתית.
- בדיקות דם – בדיקות דם לביוכימיה ולתפקודי כליה חיוניות על מנת לאתר את הגורמים לבעיה
- בדיקות הדמיה – בדיקות אולטרסאונד או CT חשובות על מנת לקבוע האם קיימת אבן או להעריך האם מדובר באי ספיקה חריפה או כרונית
- ביופסיה – במצבים שמתדרדרים מהר ויש צורך באבחנה מיידית, ביצוע ביופסית כליה חיוני על מנת לבצע בדיקות שונות ברקמת הכליה שבאמצעותן ניתן להגיע לאבחנה.
הטיפול באי ספיקת כליות
הטיפול באי ספיקת כליות חריפה מתבסס על פתרון הבעיה המקורית שגרמה לאי ספיקת הכליות. מלבד זאת, קיים צורך לטפל בסיבוכים שנגרמו כתוצאה מאי ספיקת הכליות, ולעשות זאת על ידי מתן נוזלים ותרופות לאיזון האלקטרוליטים וסילוק הרעלנים.
חולים הסובלים מאי ספיקת כליות כרונית חייבים לשמור על תזונה דלת מלח וזרחן, להגביל את כמות הנוזלים ולהיות במעקב קבוע של תפקודי הכליות. במקרים רבים, הכליות מפסיקות לתפקד באופן סופי ויש צורך לבצע דיאליזה.
ראו גם: