האבנים נוצרות בדרך כלל כאשר השתן מרוכז מאוד, וגורם למינרלים ליצור קריסטלים שנדבקים אחד לשני.
למרות שהוצאת האבנים יכול להיות פעולה כואבת, ברוב המקרים אבני הכליות לא גורמות לנזק קבוע, ולכן הטיפול הנפות ביותר הוא משככי כאבים ושתיית כמות גדולה של מים, שתעזור לאבן "לצאת" החוצה. כמו כן, במקרים קשים, נדרש ניתוח להוצאת האבנים.
מה גורם לאבנים בכליות?
האבנים בכליות נוצרות לאחר שבשתן נוצרים חומרים קריסטליים כמו סידן, אוקסלט וחומצה אורית, אשר מתחברים זה לזה ולאורך הזמן יוצרים אבן. יצירת האבנים היא מולטי-פקטוריאלית, ומושפעת מגורמים רבים. קיימים מספר סוגים של אבנים בכליות:
- אבני סידן – אלה האבנים הנפוצות ביותר מבין אבני הכליות, שיוצרות חומר שנקרא קלציום-אוקסלט, ולעתים נדירות קלציום-פוספט. קיימים גורמים שונים שמגבירים את הסיכון ליצירת אבני סידן, כמו רמות גבוהות של ויטמין D, ניתוח מעקף של המעי הדק, הפרעות מטבוליות ותזונה רוויות אוקסלט (פירות וירקות, אגוזים ושוקולד).
- אבני חומצה אורית – רמות גבוהות של חומצה אורית בדם עלולות לגרום לבעיות כרוניות כמו אבנים בכליה. במקרים רבים, קיים קשר בין הימצאות אבני חומצה אורית לחוסר שתיה, או לאכילת בשר אדום, ויש לכך גם קשר גנטי. במקרים של הופעה כרונית של אבני חומצה אורית, והופעת תופעות נוספות של יתר חומצה אורית בדם כמו גאוט, ניתן לטפל בעזרת אלופורינול.
- סוגים נוספים של אבנים – קיימים סוגים נוספים של אבנים בכליה שנחשבים לפחות נפוצים, כמו אבני ציסטאין שמופיעות על רקע תורשתי, או אבני סטרוביט שמופיעות בדרך כלל לאחר זיהום בדרכי השתן.
סימנים של אבנים בכליות
אבנים בכליות יכולות להיות שם זמן רב מבלי לגרום לכאב או לתלונות אחרות. הכאב מתחיל ברגע שהאבנים מתחילים לנוע בכליה עצמה או לכיוון השופכנים. התלונות העיקריות של אבנים בכליות הן:
- כאב חריף במותן, מתחת לקשת הצלעות. הכאב עשוי להתפשט גם לבטן התחתונה, ומתאפיין ככאב פועם המופיע בגלים.
- כאב בזמן מתן שתן
- שתן בצבע ורוד, אדום או חום אשר מתאפיין גם בריח משונה
- בחילה והקאות
- תכיפות במתן שתן ותלונות על כמות שתן גדולה יותר.
- חום וצמרמורות במידה ומדובר בזיהום
בדיקות לאבחנת אבנים בכליות
ברוב המקרים, התלונות האופייניות והכאב הטיפוסי מספיקים על מנת להגיע לאבחנה של אבנים בכליות. עם זאת, ניתן לבצע מספק בדיקות על מנת לאשש את האבחנה ולחפש את המקור לתלונות.
- בדיקות דם – בבדיקות הדם יכולים להופיע רמה גבוהה של סידן או חומצה אורית, שהם אטיולוגיה שכיחה ביותר לאבנים בכליות. כמו כן, בבדיקות הדם ניתן לעקוב אחר תפקודי הכליה.
- בדיקות שתן – בבדיקות השתן ניתן לזהות דם בשתן או הימצאות של קריסטלים שיכולים להעיד על המקור לאבנים.
- בדיקות הדמיה – במקרים בהם האבחנה לא בטוחה או שהכאב נמשך למרות הטיפול, ניתן לבצע בדיקות הדמיה על מנת לראות את האבנים. בדיקות אלה כוללות בדיקת אולטרסאונד, צילום בטן, ובדיקת CT.
טיפול באבנים בכליות
הטיפול בכליות משתנה בהתאם לגודל האבן והמקור שלה.
- טיפול באבנים קטנות – כולל שתיית כמות גדולה של מים, שימוש במשככי כאבים והמתנה עד שהאבן תצא באופן טבעי על ידי השתן. לעתים ניתן להשתמש בתרופות ממשפחת חוסמי אלפא (כמו דוקסזוצין) אשר מרפות את השרירים במערכת השתן ועוזרות ליציאת האבן.
טיפול באבנים גדולות – ניתן לטפל באבנים הגדולות על ידי ניתוח או באמצעות ניפוץ על ידי גלי קול. כמו כן, במקרים אלה חשוב לעמוד על הסיבה להיווצרות האבנים ולטפל בה.